תכניות לעתיד
א. פרויקט שדרוג בית חנה סנש 
 

רקע
בשנת 2005 החליטה הנהלת העמותה על פרויקט הרחבת בית חנה סנש שנבנה בראשית שנות ה – 50 של המאה הקודמת לעמידה בסטנדארטים מקצועיים המתאימים לשנות ה – 2000. למטרה זו מונה צוות  היגוי מחברי העמותה בליווי יעוץ חיצוני של אנשי מקצוע. הצוות התבקש להגדיר תכנים ומטרות שישמשו כבסיס להכנת פרוגראמה ותוכנית אדריכלית למבנה המחודש
 

בית חנה סנש עם סיום הקמתו ב - 1950
 
הנחיות לצוות ההיגוי
  1. הכנת הצעה כוללת שתוביל את בית חנה לשנות ה- 2000.
  2. ייעוד הבית לשמש כמרכז חינוכי שיעסוק בחייה,דמותה ומורשתה של חנה סנש וחבריה לשליחות.
  3. הצוות ימליץ על התכנים חינוכיים ודרך הנחלתם לציבור המבקרים במקום תוך התמקדות בדור הצעיר ובעוסקים בחינוך.
  4. הצוות יגבש רעיונות שיהפכו את הביקור במקום לייחודי, לימודי, תרבותי וחוויתי שישאיר את רישומו על  המבקר לאורך זמן. הביקור ייתן ערך מוסף בערכים החינוכיים וציוניים הנובעים מדמותה של חנה סנש ויצירתה הספרותית.
תמצית המלצות הצוות 
הצוות המליץ על הכלת מספר מוקדי פעילות בבית ושיביאו אותו לרמה המקובלת היום במרכזי לימוד ומורשת. הפעילות החינוכית שתתקיים במקום תתמקד בחייה של חנה ובמורשתה ושל חבריה לשליחות הצנחנים. הועדה בדקה וקבעה שהיום במדינת ישראל אין אף מוסד חינוכי או מוזיאוני המרכז את נושא שליחות צנחני הישוב במלחמת העולם ה – II לאירופה הכבושה. שליחות זו המהווה חלק ממורשת תקומת המדינה ואינו מונחל לדורות הצעירים.הצוות המליץ כי בית חנה סנש יהיה המקום הראוי והנכון לעשות זאת והדו"ח שכתב בהמלצותיו נועד לתת כיוון תכנוני לקביעה זו.
מתוך ראיה זו ומתוך הרצון שהפעילות במקום תהווה מוקד משיכה לדורות הצעירים הביא הצוות את המלצותיו ואת הפרוגראמה הדרושה לתכנון האדריכלי שבהמשך.
 
המלצות הצוות לתכנים ולהמחשה חווייתית
  1. המחשת השנוי התרבותי אותו עברה חנה עם עלייתה לארץ ישראל. ניתן לעשות זאת באמצעות חדר משוחזר מהבית מהונגריה אל מול האוהל או הצריף בקיבוץ.
  2. לימוד נקודות צומת מרכזיות במהלך חייה של חנה סנש בהן לקחה על עצמה החלטות גורליות שהשפיעו על מהלך חייה וסיומם הטראגי.
  3. יצירת דיון בנושאים הקשורים לדמותה של חנה בהיבטים הבאים: עליה,שוויון בין המינים ומעמד האישה בחברה הקיבוצית ובכלל, הקשר למסורת, התנדבות ולקיחת אחריות עצמית, שבי ופדיון שבויים, נאמנות ודבקות במשימה, נאמנות למשפחה ועוד...
  4. הקמתו של ארכיון מתאים שבו ירוכזו הכתבים המקוריים של חנה, בני משפחתה וכן כתבים של חבריה לשליחות. הארכיון יתוחזק וינוהל על-ידי אנשים שיוכשרו לכך.
  5. יצירת מאגר של עבודות אישיות שנכתבו על על חנה סנש ושליחות הצנחנים ע"י תלמידים וחוקרים. המאגר יהיה נגיש לשימושו ועיונו של ציבור המבקרים במקום. 
  6. הצגת סיפור שליחות הצנחנים במייצגים, סרטונים תמונות ופריטים בחללי תצוגה מתאימים.
  7. הפעלת סדנאות למידה בקבוצות בנושאים הקשורים לחנה והשליחות. הסדנאות יעשו שימוש בחומר הארכיוני שבמקום בעזרת מחשבים ואמצעי מולטי מדיה מודרניים.    
המלצות הצוות להכנת הפרוגראמה והתכנון האדריכלי:
תכנון האדריכלי של המרכז החדש למורשת חנה סנש יתבסס על שלושה מוקדי תוכן הבאים:
  1. מוקד ארכיוני לתיעוד לימוד ומחקר בתחומים הבאים: 
    א. תרבות הקהילה היהודית בהונגריה ובני-משפחת סנש – חייהם, פעלם ותרומתם.
    ב. חלוציות, ציונות, עלייה לארץ ישראל ושלבי קליטה שונים, במשמעויות היסטוריות, אקטואליות, פרטיות וקולקטיביות.
    ג. תולדות ההתיישבות הקיבוצית: מנהלל לשדות-ים. חייה ופעלה של חנה בקיבוץ.
    ד. הצטרפות לפלמ"ח וההתנדבות לשורות הצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה: הגיוס, האימונים הצבאיים, ארגון השליחות, ההתלבטויות, הסכנות ומחיר הפעילות מחוץ לגבולות הארץ, סוגיית השבויים, מעמדם והמחויבות כלפיהם והמורשת הצבאית והלאומית של חנה סנש וחבריה לשליחות.
    ה. חנה סנש האישה: גיוס הנשים וחלקן במאמץ המלחמתי, חייה של עולה חדשה, חלוצה ביישוב של שנות ה- 40, דילמות אישיות, היבטים רומנטיים והפיכתה למיתוס נשי.
    ו. חנה סנש המשוררת: יצירתה האומנותית של חנה סנש בתחומי הכתיבה, השירה, המוסיקה ותפיסת-עולמה האומנותית כפי שבאה לידי ביטוי בכתביה ומכתביה.
  2. מוקד לפעילות חינוכית ותרבותית:
    א. ביקור לימודי של תלמידים מכתות ג' – יב': המוקד יאפשר עבודה בקבוצות או של יחידים, באמצעות מאגרי-מידע ממוחשבים. במוקד תהייה הדרכה מקצועית והנחייה על-פי נושאים, צפייה בסרטים תיעודיים וסיור חווייתי באתרים משוחזרים.
    ב. ביקור לימודי של סטודנטים וחיילים לשם חינוך למורשת יהודית, ציונית, לאומית וצבאית – במוקד תתאפשר הכנת עבודות מחקר בתחומים והנושאים השונים הקיימים. הכשרת מנחים, מדריכים ומפקדים ופיתוח שדה המחקר והיישום בנושאי הוראה ופיקוד.
    ג. ארגון השתלמויות וימי עיון -  למורים, אנשי תרבות, בנושאים בהם יעסוק המרכז.
    ד. פיתוח מרכז מחקרי וארכיוני צומח - של תיעוד, עדויות, תמונות ומסמכים רלוונטיים לתחומי-הדעת של המרכז.
    ה. ארכיון, שימוש מחקרי במקורות ארכיוניים, חדר עיון וספריה עם מקורות ארכיוניים ממוחשבים.
    ו. פינת עיון, מחקר וצפייה לקבוצה קטנה או/ו לבודדים.
  3. מוקד לפעילויות חווייתיות ואומנותיות:
    א. צפייה בחזיון אורקולי, סרטים מאוספים פרטיים וסרטי-תעודה היסטוריים. 
    ב. סיורים חווייתיים במתחמים משוחזרים ומייצגים שונים משנות ה-30 וה- 40: חדר משוחזר מבית חנה בהונגריה, אוהל /חדר בצריף מימיו הראשונים של קיבוץ, סליק שנמצא בקרבת-מקום, אוסף של אביזרי אלחוט וציוד צבאי מתקופת המלחמה.
    ג. פינות האזנה למוסיקה, שירים של חנה ושירי-התקופה, עדויות מוקלטות ופינות צפייה בסרטי וידאו ועדויות מוקלטות בנושאים בהם עוסק המקום.
    ד. פנוראמה אל מול הים וברקע שיריה של חנה סנש.
    ה. אודיטוריום לאירועים, טקסים, הצגות, הרצאות, מופעים והקרנת סרטים בתחום נושאי המרכז למורשת חנה סנש ושליחות הצנחנים או/ו בנושאים תרבותיים אחרים. 

המלצות הצוות לדרישות ארכיטקטוניות מהמבנה:
  1. אולם הדרכה להוראה בקבוצות הכולל 6 מרכזי-למידה ממוחשבים. כל מרכז למידה מיועד ל – 6 תלמידים לכל היותר שיכלול: שולחן עגול, 6 כסאות, עמדת מחשב המחוברת לשרת מרכזי שיספק תקשורת לכל מאגרי-המידע הנדרשים, מסך, אוזניות לכל תלמיד, חיבור למדפסת מרכזית. עמדת מחשב מרכזית למנחה הסדנא הכוללת שולחן, מחשב מסך, וכל אביזרי המולטי מדיה הנדרשים כמו מקרן למצגות (ברקו), אוזניות,מיקרופון, רמקולים, ומסך הקרנה מרכזי.
  2. כיתת-לימוד מרוהטת רגילה ל- 40 לומדים מצויידת ב:  שולחנות, כיסאות, לוחות ניידים, ציוד אור-קולי, מסכי הקרנה ומחשב.
  3. אודיטוריום לציבור של 100 אנשים, שיכלול את כל הציוד הממוחשב והאורקולי הדרוש להרצאות וימי עיון.
  4. חללים מתאימים לתצוגה בנושאים הקשורים לתכני הבית.
  5. חללי הקרנה קטנים לצפייה פרטנית של מבקרים.
  6. ספריה משולבת בפינת עיון הכולל 4 שולחנות כתיבה + כסאות, אזור הסבה עם 6 כסאות, עמדות מחשב לחיפוש חומרים במאגרי המידע של המקום.
  7. ארכיון מותאם ומבוקר על-ידי מד-טמפרטורה ולחות הכולל ארונות ומדפים (8-10 מ"ר) ועמדת מחשבים.
  8. קפיטריה ובה עמדות של מכונות לשירות עצמי ושולחנות מותאמים.
  9. חנות שתמוקם בכניסה ומשרד הכולל ציוד משרדי מתאים, מחשבים ותקשורת.
  10. שירותי נשים (4), גברים (4) ונכים (1).
  11. מחסן לאחסנת ציוד.
הצעה אדריכלית להרחבת הבית
  1. תכנית המבנה
    התכנית כוללת את המבנה הקיים אשר יעבור שיפוץ והתאמה וכן אגף חדש אשר ייבנה ויתווסף אל המבנה הקיים בחלקו הצפון מזרחי, וישלים אותו פונקציונאלית ואדריכלית.
    האגף החדש
    בכניסה למבנה החדש יקביל את פני המבקרים חלל מבואה שממנו תתאפשר גישה ישירה אל מוקדי המבנה השונים:
     -אולם אודיטוריום מדורג (המתוכנן ל-100 צופים) לצפייה במצגת האור-קולית
    - חלל סדנאות שישמש מוקד לפעילויות לימודיות  )הן בצורת פינות למידה, והן בלמידה פרונטלית)
    - מסלול התצוגה המרכזי אשר תחילתו בפינת התצוגה כחלק מחלל המבואה , והמשכו בחלל המבנה הקיים.
    בסמוך לחלל המבואה דלפק קבלה/חנות ומשרד ניהול, וכן אזור שירותים למבקרים ולסגל.
    האגף הישן
    אגף זה יכלול, כהמשך לחלל המבואה, את חלל התצוגה המרכזי, ובו מסלול הלוך ומסלול חזור כשלאורכם התצוגות השונות של סיפור חייה של חנה סנש החל בארץ מולדתה הונגריה, דרך מסכת עלייתה ופעילותה בארץ ישראל וכלה ביציאתה עם משלחת הצנחנים  לאירופה, תפיסתה והוצאתה להורג.
    בחלק הצפוני של המבנה, עם גישה מתוך האגף החדש, ימוקם ארכיון חנה סנש לאחסון החומרים האותנטיים ולספריית עיון.
    לצידו של הארכיון תמוקם ספריית קיבוץ שדות ים לה גישה חיצונית נפרדתוישירה מהקיבוץ עם קשר פנימי למוזיאון.
  2. פיתוח שטח ובינוי
    פיתוח  השטח  הכללי יקיף גם את אזור מוזיאון עתיקות קיסריה במגמה ליצור  מתחם כולל אחד מטופח בעל שפה אדריכלית משותפת.
    במסגרת הפיתוח הצמוד ייבנה בסמוך לאודיטוריום  אמפי חיצוני צנוע כשבאזור הבמה המונמכת שלו ימוקם שיחזור של  ה'סליק' שנימצא במקום.
    החלל הפתוח שמדרום לאמפי וצמוד למבנה הקיים יכלול גינון משולב בפינות ישיבה למבקרים.
    ברחבה מתאימה סמוך לכניסה החדשה למבנה תמוקם מצבת קיברה של חנה סנש אשר הובאה לארץ מהונגריה.
    תיחום האזור כולו יהיה בגדרות אבן כורכר בנויות בשילוב חלקי גדר "שקופים" בהם ימוקמו עמודי אבן עתיקים. 
  3. גישה תנועה וחניה
    הגישה למתחם מתוכננת מדרום שם יוכשר מגרש חניה לרכב פרטי ואוטובוסים. 
     

    הדמייה- מראה כללי מגבוה
     

    הסכימה הפרוגרמתית
     
ב. פרויקט הוצאת ספר "מכתביה של חנה סנש"
 

בימים אלו מפנה העמותה את עיקר משאביה הכספיים בתרגומם של כ – 200 מכתבים אישיים של חנה.
המכתבים טרם נחשפו לציבור הרחב וחשיבותם רבה להכרת הייחוד של חנה והבנת המשך דרכה הטראגי.
מרביתם של מכתבים אלו נכתבו במהלך שהותה של חנה בארץ ישראל בזמן מלה"ע - II .  המכתבים בעקרם יועדו לאימה קטרינה שנשארה בהונגריה ולאחיה גיורא שלמד בצרפת. המכתבים נכתבו בשפות הונגרית צרפתית גרמנית ואנגלית. ספר זה ישלים את יומנה האישי של חנה שפורסם לציבור לפני למעלה מ- 50 שנים בהוצאת הקיבוץ המאוחד וניתן לרכישה גם היום.
העמותה יצרה קשר עם הוצאת ספרים והכוונה לפרסם מהדורה ראשונה כולל עריכה מדעית במהלך שנת 2010.